top of page
מ.ק.מ מרחב ומקום
%201.jpg)
מרחב הוא נפח גיאומטרי ואילו מקום הוא הרגע שבו הנפח מקבל שם. תמה זו בוחנת את פעולת ההתמקמות, כיצד גוף האדם, דרך חוויה חושית, קצב תנועה, אור וחומר, הופך ריק אדריכלי לנקודה בעלת משמעות. הפרויקטים מתמקמים מחדש במרחבים קיימים ובוחנים את הדרך ליצור ולצקת בהם משמעות חדשה, עדכנית וערכית.
מ.ק.מ הטרוטופיה
יש מקומות שפועלים לפי חוקיות אחרת לא מחוץ למציאות, אלא בתוכה, אך נפרדים ממנה. הפרויקטים בתמה זו עוסקים בעיצוב הסף, באמצעות מניפולציות של נפח, מבט ותנועה, הסטודנטים מנסחים רגע של ניתוק, כניסה לחלל שיש לו חוקיות פרוגרמטית עצמאית, בו הגבולות מטשטשים במטרה לייצר חוויה עם מודעות אנושית וערכית במרחבים הציבוריים.
מ.ק.מ אתיקה של שכינה
לשכון אינו רק לבנות, זוהי פעולה קיומית, היכולת להרגיש שייך, להכות שורש, לחוות מרחב כבית, לייצר קהילה. אתיקה של שכינה תופסת את המרחב לא כנפח בנוי, אלא כמעשה אנושי מתמשך של התמקמות, השתרשות, קהילתיות. הפרויקטים מציעים פלטפורמות מרחביות המזמנות נוכחות, קשב ואמון. המעצבים פועלים כאן מתוך שפה של אכפתיות ואחריות, הם מנכיחים כיצד כל מרחב ציבורי, מוסדי, טכנולוגי או אישי יכול להפוך לעוגן יציב של שייכות, ביטחון וזהות.
מ.ק.מ שכבות זמן
הפרויקטים מנהלים דיאלוג בין החדש לישן, חושפים עקבות של עבר, מקלפים שכבות הממתינות לגילוי. מתוך שאלות של שימור, זהות ושייכות, הם מבקשים להפוך את הזיכרון המרחבי לכוח מעצב ולא לנטל. המקום, עבורם, אינו נקודת פתיחה אלא נקודת שיבה, ומתוך המפגש עם העבר הם מחברים את שכבות הזמן הצבורות אל
חוויית ההווה.
מ.ק.מ הלא מקום
פרויקטים אלו מתמודדים עם הלא-מקום, אותם מרחבים שקופים שנועדו למעבר ואיבדו את הזהות שלהם. הסטודנטים בתמה זו יוצרים עוגנים של שהייה, נקודות שבהן המעבר הופך למקום עם היסטוריה, זהות ומשמעות חדשה.
bottom of page