הפרויקט מציע גישה חדשה לשימור הזהות המקומית של מבנים היסטוריים. גישה זו רואה בתהליכי שחיקת הזמן חלק בלתי נפרד מזהות המבנה. במקום לעצור את ההתיישנות או להסתיר את סימניה- ההתפוררות, השחיקה והשינויים החומריים הופכים לחלק מהחוויה האדריכלית ומהתצוגה. הפרויקט ממוקם בבית הסראיה ביפו ומציע מרכז למידה, מחקר ותצוגה של תהליכי שימור. המבקרים בו נחשפים למפגש בין עבר להווה. ההתערבות החדשה מינימלית והפיכה. היא מכבדות את המבנה הקיים ומאפשרות לחומר להמשיך להשתנות באופן טבעי, תוך הדגשת ערכו ההיסטורי והתרבותי.