top of page
מ.ק.מ מרחב ומקום
מרחב הופך למקום ברגע שטוענים אותו במשמעות. השפה, הסימן, הטיפוגרפיה, אלה הם הכלים שמבייתים את הריק ומעניקים לו זהות. הפרויקטים בחדר זה חושפים נרטיבים של חברה, תרבות ומורשת, ויוצרים מהם שפה חדשה למרחב. הם פועלים מתוך הכרה שכל חברה, כל מסורת וכל סיפור אישי הם חומר גלם לעיצוב, שיהפוך את המרחב למקום שניתן לחוות, לזכור ולהשתייך אליו.
מ.ק.מ הטרוטופיה
המעצבים יוצרים עולם שפועל לפי חוקיות אחרת, הם ממסדים את הבלתי ניתן למדידה, מערערים על ברירות המחדל ומנכיחים את מה שנותר בשוליים. בכל פרויקט נוצרת מערכת אוטונומית בעלת שפה ומערך סימנים משלה, המגדירה מי נכנס לתוך אותו עולם. השפה החזותית היא הסף, מנגנון הפתיחה והסגירה שלו, שמזמין אותנו להיכנס פנימה ולחוות את עצמנו אחרת.
מ.ק.מ אתיקה של שכינה
אם הבית הוא המקום שבו הנשמה לומדת לשכון בתוך עצמה, הרי שהמרחב הציבורי הוא המקום שבו הנשמה לומדת לשכון בתוך הקהילה. הפרויקטים האלו בוחנים את ההגדרה הזו מזוויות שונות ומתרגמים אותה לעיצוב שעוסק בממד החברתי והקהילתי במרחב, נותנים מענה לשאלות של זהות, שייכות וקשר אנושי שמחפש עוגן. דרך שפה חזותית וחוויה קהילתית, הם מציעים מרחבים שיודעים להכיל, להזמין ולהעניק לבני אדם תחושת בעלות רגשית על הסביבה שהם חיים בה.
מ.ק.מ שכבות זמן
המקום הוא הצטברות של נרטיבים, מסורות, סמלים,עדויות וטקסטים שנשמרו בקושי. המעצבים פועלים כמספרי סיפורים מרחביים, חושפים שכבות של עבר שמחכות להתגלות ויוצרים שפה חזותית חדשה במרחב שמבוססת על הזיכרון.
הם מתווכים בין מה שהיה לבין מה שנוכח, ומעניקים לשכבות הזמן הצבורות נוכחות חדשה ופרשנות חדשה, בתוך חוויית ההווה המקומית.
מ.ק.מ חוסר מקומיות
המעצבים פועלים בתוך השבר שבין הקבוע לארעי, בין החומרי לווירטואלי, ומחפשים הגדרה מחודשת לזהות, משמעות ושייכות במרחב שאיבד את יציבותו. דרך התבוננות ביקורתית על תקופתנו, צומחת כאן אסתטיקה שבוחנת את תופעת חוסר המקומיות והשלכותיה. הפרויקטים מציגים את המניפסט החזותי של דור הלומד להותיר את חותמו ולייצר לעצמו מקום, זהות ועוגן דווקא מתוך הארעיות והחרדה הקיומית ש ל זמננו.
bottom of page



%201.jpg)

















%201.jpg)



