הפרויקט עוסק בחוויה של אנשים עם ADHD בתוך עולם שמבקש סדר, התאמה ושליטה. דרך המושג שעטנז- חיבור בין מין שאינו מינו -אני בוחנת את הפער בין זהות אישית לבין האופן שבו החברה מסמנת שונות כחריגה. החולצה בפרויקט מתפקדת כמערכת ויסות אישית: היא משלבת מישוש, חרוזים, טקסטורות ושכבות גרפיות שנחשפות בהדרגה. מי שלובש אותה בוחר מה לחשוף, כמה לחשוף ומתי, ובכך מגדיר בעצמו את היחס בין פנים לחוץ. הבגד הופך ממוצר אופנה לאובייקט פעיל של שליטה, זהות, שייכות וחשיפה מודעת - אפשרות להיות נוכח, גלוי ומדויק, בלי להצטדק או להתאים את עצמך למבט חיצוני.